החלטה בתיק בש"א 153847/08

1.         בפני בקשה אשר הגיש התובע - המבקש לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 1/1/08.

2.         ישיבת קדם משפט בתיק נקבעה ליום 1/1/08. משלא התייצב התובע לדיון, ביקשו ב"כ הנתבעים לדחות את התביעה וניתן פסק דין ולפיו, נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות כל נתבע ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח + מע"מ.

3.         נימוקי הבקשה:

א)         המבקש טען, כי הוא: "מודה כי האחריות לאי הופעתו של הח"מ לדיון רובצת כל כולה על כתפיו וכי אין הצדקה פורמאלית לאי התייצבותו זו" (סעיף 1 לבקשה).

יחד עם זאת, טען כי לא התייצב, כיון שבמהלך חודש נובמבר 2007 עבר משרדו לכתובת אחרת, הוחלף צוות המזכירות, הוטמעה מערכת מחשוב חדשה ובשל שינויים אלו, "נותרה עובדת קיום הדיון עלומה לח"מ".

ב)         המבקש ציין, כי מספרי הטלפון החדשים שלו, כולל מספרו הסוללרי ידועים לב"כ הצדדים וגם אם לא ידועים, הרי ששירות עקוב אחרי, אחרי המספר הישן הופעל וניתן היה לברר, מדוע לא הגיע לדיון בטרם התקיים הדיון.

ג)          עוד טען המבקש, כי התנהלות ב"כ הנתבעים "גם היא אינה חפה מטעויות".

ד)         באשר לסיכויי התביעה ציין המבקש, כי סיכויים אלו פורטו בכתב התביעה ובכתב התשובה. (סעיף 17 לתצהירו).

4.         ב"כ המשיב 1 טען, כי דין הבקשה להידחות. פסק הדין ניתן כדין.  הסבריו של התובע באשר להיעדרותו מהדיון אינה מצדיקה ביטולו של פסק הדין.

באשר לסיכוי התביעה:

התובע לא הבהיר, ולו במעט מן המעט את סיכויי התביעה. אין די בהפנייה לכתבי הטענות. דין התביעה היה להידחות לגופו של עניין כנגד המשיב 1, כיוון שבבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת תיק פש"ר 1447/07 ניתנה החלטה בנוגע לעיכוב הליכים.

גם אם התובע היה מתייצב לדיון, כי אז לא היתה לו ברירה אלא למחוק את התביעה ולפנות להגשת תביעת חוב.

5.         ב"כ המשיב 2 טען, כי יש לדחות את הבקשה שכן המבקש לא ציין כלל לסיכויי התביעה בבקשה ובתצהיר ורק הפנה לכתב התביעה.

כתב התביעה מטבע הדברים לא מלווה בתצהיר וטענות התובע בכתב התביעה נסתרו אחת לאחת בכתב ההגנה של המשיב, וכך נותר המבקש ללא סיכויי תביעה כלל.

ב"כ המשיב ציין, כי פתוחה בפני המבקש הדרך להעלות את תביעתו לנאמנת - עוה"ד גילה אורגד שמונתה כנאמנת זמנית עד למינויה הקבוע לביצוע הליך הסדר נושים של הנתבע 1 על פי סעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל.

ב"כ המשיב 2 ציין, כי אין לו כלל היכרות מוקדמת עם התובע והוא לא מבין מדוע בסעיף ד' לבקשה בחר המבקש להשתלח בו.

6.         המבקש בתשובתו טען, כי הוא כן התייחס בסעיף 17 לתצהיר לסיכויי התביעה כאשר הפנה לכתב התביעה ולכתב התשובה והוא מוכן להיחקר על העובדות הללו בחקירה נגדית.

עוד ציין, כי גם אם היה מקום לברר את הטענה המשפטית בדבר עיכוב ההליכים, אזי אין לטענה זו ולבקשה לביטול פסק דין דבר ולכל היותר, היה צריך לעכב את מתן פסק הדין בהליך דנן אך לא לדחות את התביעה.

7.         לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין הבקשה להידחות: